סיגישוארה | היסטוריה / גלריה
ההיסטוריה של סיגישוארה
סיגישוארה היא אחת הערים מימי הביניים החשובות ביותר בטרנסילבניה, רומניה. העיר שוכנת בעמק טארנבה מארה ונחשבת לאחת הערים המבוצרות מימי הביניים המאוכלסות והמשומרות ביותר באירופה. בשל חשיבותה ההיסטורית והאדריכלית יוצאת הדופן, נכללה העיר העתיקה ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בשנת 1999.
הקמת העיר בימי הביניים
ההיסטוריה של סיגישוארה מתחילה במאה ה-12, כאשר מלכי הונגריה הזמינו מתיישבים גרמנים — שנודעו לימים כ"סקסונים הטרנסילבנים" — לטרנסילבניה. משימתם הייתה לאבטח את הגבולות המזרחיים של ממלכת הונגריה, לקדם את המסחר ולהקים ערים חדשות. במהלך המאה ה-13 קם יישוב מבוצר על גבעה. האזכור המתועד הראשון הוא משנת 1280. הודות למיקומה האסטרטגי הנוח, סיגישוארה התפתחה במהרה למרכז חשוב של מסחר ואומנות.
תקופת הזוהר כעיר מסחר סקסונית
במאות ה-14 וה-15 חוותה סיגישוארה פריחה כלכלית. לעיר הוענקו זכויות מסחר נרחבות והיא הפכה למרכז חשוב של מלאכת יד. גילדות שונות עיצבו את חיי הכלכלה של העיר והיו אחראיות גם להגנת חומותיה. כל גילדה הייתה אחראית על תחזוקת מגדל אחד. מתוך ארבעת-עשר המגדלים ההגנתיים המקוריים, תשעה עדיין עומדים על תילם כיום. מפורסם במיוחד הוא מגדל השעון, שנבנה במאה ה-14 ונשאר עד היום סמל העיר. במשך מאות שנים שימש המגדל כשער הראשי לטירה וכמרכז הממשל העירוני. הדמויות המכניות שלו מסמלות את ימי השבוע, את המידות הטובות ואת הצדק.
הטירה ונוף העיר מימי הביניים
מתחם הטירה, שנשמר במלואו, עם סמטאותיו הצרות, בתי העיר הצבעוניים, הכנסיות וחומות ההגנה, עדיין משדר גם כיום רושם אותנטי של עיר מימי הביניים. בלב המתחם ניצבת כנסיית ברג (Bergkirche), שאליה ניתן להגיע באמצעות גרם המדרגות המקורה "Schülertreppe" (גרם המדרגות של התלמידים), המונה כ-175 מדרגות. גרם המדרגות נבנה במאה ה-17 כדי להקל על התלמידים ועל מתפללי הכנסייה את העלייה בימים של מזג אוויר סוער.
ולאד דרקול ואגדת דרקולה
סיגישוארה זכתה לתהילה מיוחדת גם בזכות הקשר שלה לוולאד השני דרקול, אביו של ולאד השלישי דרקולאה, הנחשב להשראה ההיסטורית לדמותו של דרקולה. ולאד השלישי נולד ככל הנראה בסיגישוארה בשנת 1431, בזמן שאביו התגורר שם. אף על פי שהדמות הספרותית דרקולה מבוססת על הרומן מאת הסופר האירי בראם סטוקר, הדמות ההיסטורית ולאד השלישי תרמה באופן משמעותי לתהילתה העולמית של העיר.
סיגישארה בימינו
במהלך המאות הבאות נותרה סיגישארה מרכז תרבותי וכלכלי חשוב עבור הסקסונים הטרנסילבנים. העיר נפגעה קשות מספר פעמים משריפות, מגפות וסכסוכים מזוינים, אך תמיד הצליחה להתאושש. לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה טרנסילבניה לחלק מרומניה. לאחר מלחמת העולם השנייה השתנה ההרכב הדמוגרפי באופן משמעותי. רבים מבני המיעוט הגרמני נושלו מרכושם או עזבו את מולדתם בעשורים שלאחר מכן. במיוחד לאחר התהפוכות הפוליטיות של 1989, היגרו סקסונים טרנסילבנים רבים לגרמניה.
סיגישוארה כיום
כיום, סיגישוארה היא עיירה קטנה ותוססת המונה כ-25,000 תושבים, ואחד מיעדי התיירות הפופולריים ביותר ברומניה. העיר העתיקה שלה, המשומרת היטב באופן יוצא דופן, מושכת אליה מדי שנה מבקרים רבים מכל רחבי העולם. מבנים היסטוריים, מוזיאונים, אירועי תרבות ופסטיבל ימי הביניים השנתי משמשים כתזכורת להיסטוריה הארוכה של העיר. סיגישוארה נחשבת לעדות ייחודית לתרבותם של הסקסונים הטרנסילבנים ולדוגמה יוצאת דופן להתפתחות עירונית מימי הביניים במזרח אירופה. השילוב בין הארכיטקטורה המשומרת היטב, ההיסטוריה העשירה והמגוון התרבותי הופך את העיר לאחד האתרים ההיסטוריים המרתקים ביותר ברומניה.